משתמשים כבדים: על צריכת הסמים של אנשים גאונים

בתקופה הנוכחית אנחנו עדים לעלייתו המחודשת של הקנאביס. משטן המאיים להחריב את התודעה והמוסר של בני הנוער הוא הפך לצמח מרפא שיכול לתת פתרון כמעט לכל דבר – בתעשיות התרופות, הטקסטיל, והנייר ואפילו נכנס לעולם הפסיכותרפיה. מאחר והצמח עצמו ותכונותיו לא באמת השתנו ב-10 השנים האחרונות- קל להסיק שמה שהשתנה הוא בעצם יחס החברה אליו, וגדילה משמעותית של קהל הצרכנים שלו.

השינוי הפתאומי הזה בתפיסה, שגורם כבר בימינו אנו למדינות רבות לשנות את תפיסתן לגבי החומר, מגיע מצורך של קהל הצרכנים להפסיק את הרדיפה המשטרתית אחריהם. לדעתי, דווקא הגל העולה של לגיטימיות הקנאביס גורם לאנשים רבים להתעלם מהחסרונות המובהקים של השימוש בו ולאמץ את ההרגל כמשהו חברתי ומקובל. שלא תבינו אותי לא נכון, הרבה חומרים שאנחנו נחשפים אליהם באופן חוקי (ומטעם המדינה) הורגים לנו את הבריאות והיצירתיות, אבל גם הקנאביס הוא לא טלית שכולה תכלת.

אז בתור צרכן קנאביס מן המניין, שאלתי את עצמי אם תהיה לחומרים "כבדים" יותר השפעה הרסנית כמו שאנחנו חושבים על חיינו? אחרי הכל קוקאין שימש כתרופה לכאבי בטן במאה הקודמת (כן, כן, גם לילדים), וההרכב הכימי של מולקולת ריטלין (זה שדוחפים היום לכל ילד שני) ושל מולקולת קוקאין דומה להחריד והן נקלטות באופן כמעט זהה במוח. בכלל ובלי קשר לסמים, כמה דעת הכלל משנה את תפיסת העולם שלנו ואת דעותינו האישיות? מצאתי כמה נתונים מעניינים.

אנשים גאונים

בשקט בשקט ובלי לדעת, אנחנו חייבים הרבה מהמוזיקה, מהמוצרים, ומהתגליות המדעיות שלנו לאנשים בעלי צריכת סמים גבוהה. כל כך הרבה אישים חשובים עד שאני מתחיל לחשוב על קשר ישיר בין צריכת סמים לאינטליגנציה (אל תנסו את זה בבית כבר אמרתי?).

פעם ישבתי לנגן עם גיטריסט מתחיל שאמר לי שהוא לא מתכוון ללמוד סולמות כי גם ג'ימי הנדריקס לא ידע סולמות או רכש ידע תאורטי כלשהו במוזיקה. כמצופה אותו הבנאדם לא התגלה כעילוי גיטרה גם במרוצת הזמן (אגב, היום הוא כבר יודע סולמות). מה שהבדיל בינו לבין ג'ימי שלנו הוא גאונות מוזיקלית מהפכנית ושמיעה אבסולוטית- וזה בדיוק מה שמבדיל בין סטיב ג'ובס לבין עוד מסכן שמתפלש בבוץ במסיבת טבע וחושב שהוא חילזון. סמים קשים הם לחלוטין לא הגורם החד-משמעי לגאונות פורצת גבולות, אבל בשילוב עם המנטליות המתאימה ושימוש מבוקר הם יכולים לתת יותר תועלת מנזק.

לצורך המדגם, אספתי כמה אנשים חשובים ומשפיעים, ואת הסם המועדף עליהם:

זיגמונד פרויד – קוקאין

מי שלא מכיר – מדובר באבי הפסיכואנליזה, בן אדם שהצליח לנתח את דקויות ההתנהגות האנושית לרמת החלקיק.

בשביל פרויד הקוקאין היה יותר מסם הנאה, הוא אפילו התייחס אליו מספר פעמים כאל תרופת קסם. הקוקאין ליווה את פרויד במגוון שימושים שונים – הנה חלק ממכתב שכתב לארוסתו, מרתה:

“If all goes well, I will write an essay [on cocaine] and I expect it will win its place in therapeutics by the side of morphine and superior to it … I take very small doses of it regularly against depression and against indigestion and with the most brilliant of success.”

"אם הכל ילך כשורה, אני אכתוב מאמר [על קוקאין] ואני צופה שהוא יזכה בחלקו ברפואה לצדו של המורפיום ואפילו מעליו…אני לוקח מנה קטנה מאוד שלו באופן קבוע נגד דיכאון ונגד בעיות עיכול ויש לו הצלחה מסחררת".

לבסוף פרויד שחרר את "Uber Coca", שהיה אחד המאמרים הראשונים בנושא שימוש בסם לצורך טיפול פיסיכאטרי בהתמכרות.

פרנסיס קריק – LSD

אולי שמו לא מוכר במיוחד מחוץ לקהילה המדעית, אבל פרנסיס קריק היה השותף של ג'יימס ווטסון – ובמרוצת הזמן הם יזכרו כמדענים שגילו את מבנה ה-DNA.

זה קרה אי שם בשנת 1953, 10 שנים לאחר גילוי ה-LSD ע"י אלברט הופמן וקצת לפני שהסם התחיל "לטפטף" לרחובות ולקהל הרחב. קריק והקולגות שלו היו מתנסים ב-LSD בשטחה של אוניברסיטת קיימברידג' במהלך המחקר לגילוי המבנה המולקולרי של החומר התורשתי שלנו.

כנראה העולם היה שונה לגמרי בשנות ה-50, כי דווח ממס' מקורות שונים ואמינים (מוזמנים לבדוק אותי- ראיון משנת 2004 עם גרוד הארקר, או הסרט התיעודי  "Hofman's Potion", או כל ספר בנושא) שבאותה תקופה אקדמאים רבים נהגו לצרוך LSD כ"כלי חשיבה" שעזר להם לשפר את יכולות הריכוז ומנגד גם לפתוח את הראש לרעיונות חדשים.

בסופו של דבר, קריק דיווח על מציאת מבנה הסליל הכפול המוכר של ה-DNA בעיצומו של טריפ LSD.

תומס אדיסון – תמציות קוקאין

יין מריאני (Vin Mariani) היה משקה שהמציא הכימאי הצרפתי אנג'לו מריאני שבעיקרון היה יין בורדו בשילוב עם עלי קוקה (המרכיב הפעיל בקוקאין). האלכוהול המצוי ביין עזר לחלוט את עלי הקוקה עד לקבלת 7 מ"ג קוקאין על כל 30 מ"ל יין.

תומס אדיסון, ממציא הנורה החשמלית, והיה גם ידוע בשל נדודי השינה שלו (אולי מצאנו כאן הסבר)- השתייך לאותה קבוצת אנשים שנהגו לצרוך את היין המסתורי באופן קבוע.

טרנס מקנה – DMT

בוטנאי, בודהיסט, אנתרופולוג, שאמאן, מהפכן – מדובר באחד האנשים הרציונליים ביותר שאי פעם נולדו לעולם הזה.

טרנס היה בוטנאי בתחילת דרכו שריכז את מחקרו בסמים פסיכדליים הנפוצים בשימושם בשבטי האמזונס, ויצא למחקרים רוחניים אל תוך האגו האנושי בקטמנדו בירת נפאל. עם השנים הפך לאיש חזון בנושאים חברתיים והעצמה אישית (פשוט להכנס ליוטיוב – Terence McKenna).

לבנאדם היו חוויות פסיכדליות קיצוניות בחייו ומדווח על התנסויות רבות בסמים אורגניים. הקיצוני שבהם הוא DMT- הסם הפסיכדלי העוצמתי ביותר המוכר לאדם. זהו חומר המצוי בטבעיות בצמחים רבים, וגם בבלוטת האצטרובל המצויה במרכז המוח. זהו החומר שהמוח שלנו מפריש במקרים של חלומות עמוקים ומוות.

סטיב ג'ובס – LSD

האיש שמאחורי מותג העל Apple, ואחד מהגאונים הגדולים שחיו בדור שלנו.

כנראה LSD לא היה סתם עוד חוויה בשביל ג'ובס, הוא טען שההתנסות בו היתה אחד מהדברים החשובים ביותר שעשה בחייו. לדבריו, אותם התנסויות בשנות ה-60 האופטימיות שינו אותו בקנה מידה כל כך משמעותי, עד שהיו בו צדדים שאף אחד ממקורביו לא היה יכול להבין – פשוט מאוד בגלל שלא עברו בעצמם חוויה פסיכדלית.

מעבר לזה, הוא היה נוהג לכנות את ביל גייטס "חסר דמיון מטבעו" ו"גנב רעיונות" דווקא בגלל שלא התנסה בחומר. הוא לא התבייש להציג את דעותיו על ביל בכל ראיון או יציאה לתקשורת ואף אמר שהוא יכל להיות טיפוס פתוח יותר אם היה מטפטף טיפה או שתיים בצעירותו.

אגב, ביל גייטס אכן התנסה פעם או פעמיים ב-LSD אבל הוא מתייחס לכך כאקט נעורים סורר ובד"כ לא מדבר על כך בפתיחות האופיינית לג'ובס.

הביטלס – מה לא

כנראה הלהקה הכי משפיעה בהיסטוריה, ובעלת הגיוון המוזיקלי הגדול ביותר. אי אפשר להתווכח עם היותם מהפכנים בתחומם והשירים שלהם עוד מהדהדים משנות ה-60 ועד היום.

מה שלא הרבה יודעים, זה שהחיפושיות לא התנסו בסמים בכלל – עד שהכירו את בוב דילן. פול מקרטני מספר על אותה "ישיבה" היסטורית עם בוב ולימים הוא מזכיר את הערב ההוא כיום שבו החיפושיות הפסיקו לשתות אלכוהול.

מאז ועד הפירוק שלהם, הביטלס רשמו לפניהם רפרטואר שלם של התנסויות קיצוניות עם LSD, מריחואנה, פטריות הזיה, מסקלין, אמפטמינים ושאר ירקות. מאותה תקופה השירים שלהם הפסיקו לשמור על אותו סגנון צעיר וקליל והפכו להיות הרבה יותר מורכבים מוזיקלית ומגוונים בתוכן.

אפילו כותרת השיר Lucy in the Sky with Diamonds נועדה להסוות את 3 האותיות LSD. השיר מתואר ממש כמו טריפ של LSD ומנסה להציג עולם פסיכדלי וצבעוני.

מילה ממני

לא רק אנשים גאונים – גם תרבויות

שאמאניות רבות משחר ההיסטוריה היו משתמשות בסמים אורגניים כדרך חיים, וגם לי בעצמי היו התנסויות מעטות במזרח הרחוק. אבל צריך להגיע לתכל'ס:

אל תקחו את הדברים הרשומים פה ככוח המעודד לצרוך סמים קשים- חוויות מסוג זה תלויות הרבה בסיטואציה בה אתם נמצאים, יציבותכם הנפשית, וטיב החומר. תחשבו על הריגוש שבהימורים בקזינו רק במקום כסף אתם עלולים להפסיד את בריאות הנפש שלכם לתמיד- מדובר במצבים פסיכולוגיים קיצוניים.

בגלל שעל כל הסמים הלא חוקיים אין פיקוח ממשלתי (מן הסתם) או תו תקן כלשהו, אין לדעת מה תקבלו מהדילר ובגלל זה אי אפשר להתפלא שכל השוק מוצף בחומרים רעילים ונוראיים שיכולים לדפוק את הבריאות ואת הראש, רק כי הם זולים יותר. אם מדובר בחשיש שמכיל אסבסט, טיפת LSD שמכילה ספיד, או MDMA שעשוי כולו משאריות של תעשיית האמפטמינים… זה לא שווה את הסיכון.

שמרו על עצמכם ועל המקורות שלכם 🙂

להצטרפות למועדון החברים, וקבלת תוכן שאין לאף אחד